מה אי אפשר להכין לגאמא סייבר, ומה כן

מה נשאר מחוץ להישג היד של כל הכנה

הפריטים עצמם חסויים. לפי כתבה בכלכליסט מספטמבר 2022 על תעשיית ההכנה למיונים, מבחני המיון ל-8200 חסויים לגמרי, מועמדים חותמים על סודיות, ואין שאלות לדוגמה רשמיות. מי שטוען שבידיו פריטים מהמבחן טוען לדבר שאף אחד מבחוץ לא יכול לאשר.

המיונים משתנים. בתגובה שמסר צה"ל לאותה כתבה מ-2022 נאמר שהצבא אינו תומך בקניית כלי הכנה, וכי המיונים ליחידות הטכנולוגיות עוברים שינויים כל הזמן. שנתיים קודם, ב-2020, אמר קצין בכיר בתחום כוח האדם בכתבה של N12 על הכנה בתשלום למיונים שאין צורך בהכנה, וצפה שצה"ל יעבור למבחנים שאי אפשר להתכונן אליהם. שתי ההצהרות קודמות ל-2023; לא מצאנו הצהרה מאוחרת יותר של צה"ל על הכנה לגאמא סייבר.

המסקנה המעשית: כל תרגול, שלנו או של כל גורם אחר, מאמן תחומי ידע ודרכי חשיבה. הוא לא חזרה על המבחן. מי שמבין את זה מראש מתאכזב פחות, ופגיע פחות להבטחות.הערכה שלנו

שלבים שתלויים פחות בחומר שלמדתם

לפי דף המסלול באתר מתגייסים של צה"ל, אחד השלבים הוא מיון אישיותי: שאלונים אישיים, מבחני אישיות וראיון עם פסיכולוג.רשמי

לפי הערך בוויקיפדיה, השלב האחרון בתהליך הוא בדיקה ביטחונית.לפי ויקיפדיה

צה"ל לא מפרסם לפי מה נשפטות התשובות במיון האישיותי, וגם לא את אמות המידה של הבדיקה הביטחונית. כל מי שמסביר לכם "מה רוצים לשמוע" שם מנחש.לא פורסם

בשני השלבים האלה אין חומר ללמוד. מה שכן בידיכם: להגיע ערניים ואחרי שינה, לקרוא כל שאלה עד הסוף ולענות בכנות. מי שמנסה להציג את עצמו כמישהו אחר עלול לתת תשובות שלא מתיישבות זו עם זו.הערכה שלנו

שיקול הדעת של המראיינים. האתר הרשמי מזכיר גם ראיון מקצועי למסלול שבו נמצאתם מתאימים.רשמי

אמות המידה של הראיון המקצועי לא פורסמו.לא פורסם

את הנושאים המקצועיים אפשר לחזק, אבל אי אפשר להתכונן למה שמראיין מסוים יחפש ביום מסוים. מה שידוע על השלב הזה מרוכז בדף על הראיונות והמיון האישיותי.הערכה שלנו

היום עצמו. לילה בלי שינה, נושא שבמקרה לא פגשתם, לחץ שלא ציפיתם לו: יום מבחנים וסדנה הם אירועים חד-פעמיים, ויש בהם רכיב שלא נמצא בשליטתכם. זה נכון לכל מבחן, וכדאי לזכור את זה כשאתם שופטים את עצמכם אחרי שהיום נגמר.הערכה שלנו

מה כן אפשר לתרגל, ואיך

הפריטים חסויים, אבל הנושאים אינם סוד. מה שהשלבים בודקים לפי התיאורים הפומביים הוא ברובו ידע ומיומנויות שנבנים לאורך זמן, וארבעה מהם אפשר לאמן ישירות:

• תחומי הידע. הנוסח הרשמי של השאלון מונה שפות תכנות, מערכות הפעלה, רשתות ואבטחת מידע, ומבהיר שמועמדים עשויים להתבקש להסביר את המושגים שסימנו. לדעתנו, לימוד מעמיק של התחומים האלה ישרת אתכם גם בשלבים הבאים.
• קריאה של מפרט לא מוכר בזמן קצוב. לפי דיווחי מועמדים, בחלק מהמבחנים ביום המבחנים צריך ללמוד במקום חומר שלא הכרתם, מתוך מסמך שמתאר אותו, כמו שפת תכנות מומצאת או פרוטוקול תקשורת. את היכולת לקרוא מסמך טכני מהר ובלי לפספס פרטים אפשר לאמן; פירוט בדף על יום המבחנים.
• כתיבת קוד בלי אינטרנט. לפי אתר מתגייסים, הסדנה המעשית מתקיימת ברשת סגורה שאינה מחוברת לאינטרנט. התאמנו לכתוב, להריץ ולתקן קוד בלי לחפש כל שורה ברשת. מה שמועמדים מספרים על הסדנה נמצא בדף על סדנת גאמא.
• להסביר בקול את מה שעשיתם. בראיון, וגם כשמבקשים מכם להסביר מושג שסימנתם, היכולת לתאר בבהירות איך פתרתם בעיה שווה הרבה. נסו להסביר פרויקט שלכם לחבר או מול מצלמה, ולשאול את עצמכם "למה" אחרי כל החלטה.

הבדל אחד ששווה להכיר: לגבי הדפ"ר דווקא, צה"ל עצמו מעודד תרגול. מערך שיעור של צה"ל לתלמידי כיתה י"א ממליץ להתאמן בלומדה הרשמית כדי להכיר את ההוראות מראש. ההמלצה הזו מתייחסת לדפ"ר בלבד, ואינה אומרת דבר על המיונים לגאמא סייבר.רשמי

איך לבחון הצעת הכנה לפני שמשלמים

יש לא מעט קורסים פרטיים ואתרי הכנה, והמחירים שלהם שונים מאוד. ההחלטה על הוצאה כזו היא בדרך כלל החלטה משותפת עם ההורים, וכדאי לקבל אותה אחרי שבודקים את ההצעה מול כמה סימני אזהרה:

• הבטחה לתוצאה. שום גורם מחוץ לצה"ל לא יכול להתחייב למה שצה"ל יחליט. הצעה שמבטיחה קבלה מוכרת משהו שאין לה.
• אחוזי הצלחה שאי אפשר לבדוק. צה"ל לא מפרסם כמה מועמדים עוברים כל שלב, ולכן אין נתון רשמי שאפשר להשוות אליו מספר שמישהו מפרסם על עצמו.
• טענות על מקורות פנימיים, כמו "נבנה יחד עם מפקדים" או "מבוסס על מראיינים לשעבר". המבחנים חסויים, ולכן אף אחד מבחוץ לא יכול לאשר טענה כזו.
• דחיפות מלאכותית, כמו "נשארו שני מקומות" או "המחיר עולה מחר". החלטה טובה על כסף לא צריכה להתקבל בתוך שעה.
• הפחדה, כלומר המסר שבלי קורס אין סיכוי. בכתבה מ-2020 שצוטטה למעלה אמר קצין בכיר בצה"ל שאין צורך בהכנה. גם בפורומים של מועמדים יש מי שמעדיפים למידה עצמית ממוקדת.

הצעה הוגנת מפרטת מה תקבלו (אילו נושאים, כמה תרגול, האם יש הסבר לכל תשובה), אומרת בגלוי שהתוכן נכתב לתרגול, ומאפשרת לראות דוגמה לפני תשלום.הערכה שלנו

דרכים להתכונן שלא עוברות דרך קורס

• לימודי מחשבים בבית הספר. לפי הערך בוויקיפדיה, אחד מתנאי הסף המקובלים הוא 5 עד 10 יחידות לימוד במדעי המחשב, כך שהלימודים עצמם הם הבסיס הראשון.
• תוכניות לאומיות. ויקיפדיה מזכירה את מגשימים ואת ניצנים כחלופה ליחידות הלימוד; מה שידוע עליהן מרוכז בדף על מגשימים וניצנים.
• ספרים ותיעוד. לדעתנו, ספר מסודר על רשתות, התיעוד של שפת התכנות שאתם עובדים בה ותיעוד של Linux מכסים חלק נכבד מהתחומים שהשאלון מונה.
• למידה מעשית עצמאית. פלטפורמות CTF חינמיות, פרויקט אישי שאתם מסוגלים להסביר, ניסויים עם Wireshark ברשת הביתית. מועמדים מזכירים משאבים חינמיים כאלה לצד הדיון על קורסים.

מה האתר הזה עושה, ומה לא

גאמא קוד הוא כלי תרגול. יש בו שאלות לפי תחומי ידע עם הסבר לכל תשובה (סטים קלים פתוחים בחינם אחרי הרשמה, סטים קשים יותר בתשלום), תרגילי קוד עם משוב אוטומטי, וסביבה מקוונת לתרגול הנדסה לאחור לקראת הסדנה. תרגול בזמן קצוב על מפרט של שפת תכנות מומצאת ושל פרוטוקול סינתטי, סימולטור ראיון ובדיקה עצמית לקראת השאלון נמצאים בשלבי הוספה.

מה אנחנו לא עושים: לא טוענים ששאלה כלשהי באתר לקוחה מהמבחן, לא מבטיחים קבלה, לא מפרסמים אחוזי הצלחה ולא מציגים קשר לצה"ל, שאין לנו. מאיפה הגיע מאגר השאלות ואיך הוא נבדק מוסבר בדף על מאגר שאלות התרגול, ומי מפעיל את האתר כתוב בדף אודות.

אם תרצו לשפוט בעצמכם לפני כל החלטה, התחילו בשאלות לדוגמה החינמיות.

שאלות נפוצות