Network
ICMP, Trace, Wireshark
פרוטוקול ICMP, הפקודות ping ו-traceroute, ערך TTL וניתוח תעבורה בעזרת Wireshark.
בחרו את הרמה שמתאימה לכם ואת הסט שתרצו לתרגל
חומר לימוד
ICMP, Trace, Wireshark: לקרוא את הרשת דרך החבילות שלה
הפרק עוסק בארבעה מושגים שנשענים זה על זה, ובכלי אחד שמחבר אותם:
- ICMP: הערוץ שבו נתבים ומחשבים מדווחים לשולח על תקלות ועל מצבים ברשת.
- ping: הבדיקה הפשוטה ביותר של "האם היעד עונה", שבנויה כולה על ICMP. נלמד אותה יחד איתו.
- TTL: המונה שבכותרת של כל חבילת IP, שדואג שאף חבילה לא תסתובב ברשת לנצח.
- Trace: הפקודות traceroute ו-tracert, שמשלבות TTL ו-ICMP כדי לגלות את הנתבים שבדרך.
- Wireshark: הכלי שבו רואים את כל אלה קורים, חבילה אחרי חבילה.
בכל חלק תמצאו הסבר מהיסוד, טבלאות השוואה, תרחישים פתורים, רשימת טעויות נפוצות ושאלות לבדיקה עצמית. בסוף הפרק תוכלו לקחת פלט של ping, של tracert או של Wireshark ולהסביר מה אומרת כל שורה בו.
ICMP: הפרוטוקול שבו הרשת מדווחת על תקלות
התפקיד של ICMP, ומה הוא לא עושה
השם המלא הוא Internet Control Message Protocol. דמיינו מערכת דואר: החבילות עצמן הן מכתבים של משתמשים, ו-ICMP הוא הפתק שהדוור משאיר כשמשהו השתבש, למשל "הכתובת לא קיימת" או "המכתב הסתובב יותר מדי ונזרק".
כלומר, ICMP נושא הודעות בקרה ודיווחי שגיאה של הרשת עצמה. דף אינטרנט, קובץ או הודעת צ'אט לעולם לא עוברים בתוך ICMP: הוא מספר לשולח מה קרה לחבילות שלו, ולא מעביר תוכן של אפליקציה.
ICMP שייך לשכבת הרשת (Network layer). הודעת ICMP נארזת ישר בתוך חבילת IP, בלי שכבת TCP או UDP באמצע.
מכאן נובעות כמה עובדות שחוזרות שוב ושוב בשאלות. ל-ICMP אין מספרי פורט, כי פורטים הם מושג של TCP ושל UDP. אין בו גם הקמת חיבור (handshake): כל הודעה עומדת בפני עצמה.
| המשימה | מי אחראי עליה | האם זה ICMP? |
|---|---|---|
| דיווח לשולח שחבילה לא הגיעה, או שהתעכבה יותר מדי בדרך | ICMP | כן |
| מסירה אמינה ובסדר הנכון, עם אישורי קבלה | TCP | לא |
| המרת שם של אתר לכתובת IP | DNS | לא |
| חלוקת כתובות IP למחשבים שמצטרפים לרשת | DHCP | לא |
כל הודעת ICMP פותחת בשני שדות קצרים. השדה Type קובע מה סוג ההודעה, והשדה Code מוסיף פירוט: מה בדיוק הסיבה, בתוך אותו סוג.
ארבעת ערכי ה-Type שחייבים להכיר
ב-IPv4 יש ל-ICMP עשרות סוגים, אבל ארבעה מהם מופיעים כמעט בכל שאלה:
| Type | שם | מי שולח ומתי | איפה תפגשו אותו |
|---|---|---|---|
| 8 | Echo Request | המחשב שבודק, אל היעד | הבקשה ש-ping שולח |
| 0 | Echo Reply | היעד, בחזרה אל מי ששאל | התשובה ש-ping מחכה לה |
| 3 | Destination Unreachable | נתב בדרך או היעד, כשאי אפשר למסור את החבילה | הודעת שגיאה לשולח |
| 11 | Time Exceeded | נתב שבו ה-TTL של החבילה ירד ל-0 | מה ש-traceroute נשען עליו |
טריק לזכירה: השאלה מגיעה לפני התשובה, ובכל זאת המספר שלה גבוה יותר. בקשה = 8, תשובה = 0.
כדי לראות שה-Type הוא באמת הבית הראשון של ההודעה, הנה קטע Python שבונה כותרת Echo בגודל 8 בתים (Type, Code, checksum, מזהה ומספר סידורי) ומדפיס אותה בהקסה:
import struct
def checksum(data):
# 16-bit ones' complement sum, as in the ICMP header
if len(data) % 2:
data += b"\x00"
total = sum(struct.unpack(f"!{len(data)//2}H", data))
while total >> 16:
total = (total & 0xFFFF) + (total >> 16)
return ~total & 0xFFFF
def echo(icmp_type, ident, seq, payload):
head = struct.pack("!BBHHH", icmp_type, 0, 0, ident, seq) # type, code, checksum=0, id, seq
csum = checksum(head + payload)
return struct.pack("!BBHHH", icmp_type, 0, csum, ident, seq) + payload
request = echo(8, 0x1F2E, 1, b"lab")
reply = echo(0, 0x1F2E, 1, b"lab")
for name, pkt in [("request", request), ("reply", reply)]:
print(f"{name:8} type={pkt[0]} code={pkt[1]} bytes={pkt.hex(' ')}")request type=8 code=0 bytes=08 00 0a 6f 1f 2e 00 01 6c 61 62
reply type=0 code=0 bytes=00 00 12 6f 1f 2e 00 01 6c 61 62שתי ההודעות זהות כמעט לגמרי. מה שמבדיל ביניהן הוא הבית הראשון, 08 מול 00, וה-checksum שמחושב מחדש בגלל השינוי הזה. אין כאן שום מספר פורט, כי למבנה של ICMP אין שדה כזה.
ב-Wireshark אותו מידע מוצג בחלונית פירוט החבילה. פותחים את השכבה ICMP וקוראים את השדה Type:
Internet Control Message Protocol
Type: 0 (Echo (ping) reply)
Code: 0לכן ההבחנה בין בקשה לתשובה נעשית רק לפי ה-Type. היא לא נעשית לפי TCP מול UDP, כי ICMP אינו אף אחד מהם, וגם לא לפי השאלה אם הכתובת פרטית או ציבורית.
תרחיש 1: זוג חבילות ping בלכידה
מחשב המעבדה 172.18.4.7 בודק את שרת ההדפסות 172.18.4.30, ובלכידה מופיעות שתי שורות:
14 172.18.4.7 -> 172.18.4.30 ICMP Echo (ping) request
15 172.18.4.30 -> 172.18.4.7 ICMP Echo (ping) replyשורה 14 יוצאת מהמחשב הבודק אל השרת, ולכן זו בקשה עם Type 8. שורה 15 חוזרת מהשרת, ולכן זו תשובה עם Type 0.
אילו הופיע כאן Type 3 או Type 11, זו כבר לא הייתה התכתבות ping תקינה אלא הודעת שגיאה.
טעויות נפוצות
- Echo Reply הוא 8 ו-Echo Request הוא 0. הפוך. הבקשה נושאת 8 והתשובה נושאת 0.
- בשיחת ping רגילה מופיעים גם Type 3 ו-Type 11. אלה סוגים של הודעות שגיאה. ping שעובר בהצלחה מורכב רק מ-8 ומ-0.
- הבקשה עוברת ב-TCP והתשובה ב-UDP, וכך מבדילים ביניהן. שתיהן ICMP שנארז ישר בתוך IP. ההבדל ביניהן הוא ערך ה-Type בלבד.
- לפני ה-Echo Request המחשבים מבצעים handshake קצר. ל-ICMP אין חיבור ואין handshake. הבקשה פשוט נשלחת.
בדקו את עצמכם
פתחתם חבילת ICMP ב-Wireshark. לפי מה תדעו אם היא שאלה או תשובה של ping?
לפי השדה Type: הערך 8 הוא Echo Request (שאלה), והערך 0 הוא Echo Reply (תשובה).
חבר טוען ש-ping עובד בפורט 7. מה תענו לו?
ל-ICMP אין פורטים בכלל. הוא נארז ישר בתוך IP, ואין לו שכבת TCP או UDP שבה יש מספרי פורט.
Destination Unreachable, וקריאת השדה Code
דמיינו שליח שחוזר עם המעטפה ופתק "לא נמסר". זה התפקיד של Type 3: לבשר למקור שהמשלוח שלו לא הגיע.
| מי כותב את הפתק | מה קרה לחבילה |
|---|---|
| נתב באמצע הדרך | בטבלת הניתוב שלו לא נמצאה שורה שמובילה ליעד, או שכלל סינון, למשל של חומת אש, פסל את החבילה |
| מחשב היעד עצמו | החבילה הגיעה, אבל אין לו למי למסור אותה, למשל פורט סגור (בהמשך החלק) |
השדה Code אומר איזו מהסיבות קרתה. שלושה ערכים חשובים במיוחד:
| Code | מה הוא אומר | השולח הטיפוסי |
|---|---|---|
| 0 | Network Unreachable: לנתב אין נתיב לרשת שבה נמצא היעד | נתב |
| 1 | Host Unreachable: הרשת מוכרת, אבל אי אפשר להגיע למארח עצמו | נתב |
| 3 | Port Unreachable: המנה הגיעה למארח, אבל בפורט שלה אין מי שמקשיב | מחשב היעד |
ה-Code עונה על שאלה אחת בלבד: למה. מספר הנתבים שהחבילה עברה, סוג הפרוטוקול שלה או הגודל שלה פשוט לא נמצאים בשדה הזה.
חזרה לתוכן הענייניםPort Unreachable: הודעה שמגיעה דווקא מהיעד
תרחיש 2: שאילתת UDP לפורט שאיש לא מאזין לו
תחנת עבודה שולחת מנת UDP לפורט 6100 בשרת 10.40.2.15. התשובה היחידה שמופיעה בלכידה היא ICMP עם Type 3 ו-Code 3, כלומר Port Unreachable.
הרמז החשוב נמצא בכתובת המקור של ההודעה: 10.40.2.15, השרת עצמו. מי שכתב את ההודעה הוא מערכת ההפעלה שלו, ולכן הוא בהכרח דלוק, והמנה עשתה את כל הדרך עד אליו.
ה-Code מוסיף את הסיבה: על פורט 6100 לא יושב שום תהליך. אילו תוכנה כלשהי הייתה מאזינה שם, המנה הייתה נמסרת לה, ושום ICMP לא היה חוזר.
| מה Port Unreachable מוכיחה | מה אסור להסיק ממנה |
|---|---|
| המארח שבצד השני פועל | שהשרת עמוס |
| המנה הגיעה עד אליו | שתוכנה קיבלה את התוכן ובחרה לדחות אותו |
| בפורט היעד אין תהליך מאזין | שלקוח אחר "תפס" את הפורט בחיבור משלו |
למה דווקא UDP מקבל תשובה ב-ICMP? כי אין בו שלב פתיחה שבו הצד השני יכול לסרב. כך ICMP נשאר הערוץ היחיד שבו השולח שומע שאין מי שמחכה לו.
| מה מגיע לפורט סגור | מה חוזר לשולח |
|---|---|
| מנת UDP | ICMP Type 3 Code 3, מהמארח עצמו |
| בקשת חיבור של TCP, כשאין חומת אש בדרך | חבילת TCP עם הדגל RST, בלי שום ICMP |
ומה אם השרת כבוי, או שאי אפשר להגיע אליו? אז אין מי שיגיד "הפורט סגור". אם יחזור דיווח, הוא יגיע בדרך כלל מנתב שבדרך, ועם Code אחר, 0 או 1.
תרחיש 3: הנתב של המשרד לא מכיר את הרשת הרחוקה
מחשב במשרד שולח חבילה לכתובת 198.51.100.77. במקום תשובה מגיעה מהנתב 192.168.20.1 הודעת ICMP Type 3 Code 0.
הקוד 0 אומר שהנתב לא מכיר נתיב לרשת של 198.51.100.77, ולכן לא היה לו לאן להעביר את החבילה.
זה לא דיווח על מארח שלא מגיב (לשם כך יש Code 1), וזה גם לא סימן לנתב עמוס.
טעויות נפוצות
- Port Unreachable אומרת שהשרת כבוי. היא נשלחת מהשרת עצמו, ולכן היא דווקא מוכיחה שהוא דלוק וקיבל את המנה.
- ההודעה מבקשת מהשולח לשלוח לאט יותר. Destination Unreachable רק מדווחת שהמסירה נכשלה. אין בה בקשה להאט.
- נתב עמוס שולח Destination Unreachable. עומס גורם לעיכובים או לחבילות שהולכות לאיבוד, בלי הודעה כזו.
- Type 3 היא ההודעה שנשלחת כשה-TTL נגמר. פקיעת TTL מדווחת ב-Time Exceeded, שהיא Type 11.
- אחרי Destination Unreachable החבילה נשלחת מחדש אוטומטית. ההודעה רק מיידעת את השולח. מה לעשות הלאה זו כבר החלטה של התוכנה ששלחה.
בדקו את עצמכם
שלחתם מנת UDP לפורט שסגור בשרת שעובד כרגיל. מה תקבלו, ומאיזו כתובת?
ICMP Type 3 Code 3 (Port Unreachable), וכתובת המקור שלה היא של השרת עצמו.
ב-Type 3, מה ההבדל בין Code 0 לבין Code 1?
Code 0: הנתב לא יודע איך להגיע לרשת שבה היעד יושב (Network Unreachable). Code 1: אי אפשר להגיע למארח עצמו (Host Unreachable).
עוד שני סוגים: Redirect ו-Timestamp
מעבר לארבעת הסוגים המרכזיים מספיק להכיר עוד שניים, ברמה של משפט או שניים.
| Type | שם | מה ההודעה אומרת |
|---|---|---|
| 5 | Redirect | נתב מודיע למארח שיש שער (gateway) אחר שמוביל ליעד בדרך טובה יותר, ושכדאי לשלוח דרכו |
| 13 ו-14 | Timestamp Request ו-Timestamp Reply | בקשה ותשובה שבה השרת מוסר את השעה הנוכחית לפי השעון שלו |
| האם תשובת Timestamp חושפת... | תשובה |
|---|---|
| פורטים פתוחים | לא |
| כתובת MAC | לא |
| גרסת מערכת ההפעלה | לא |
| את השעה לפי השעון של השרת | כן, ומזה תוקף יכול לגזור פרטים על המערכת |
בגלל הדליפה הקטנה הזו, יש רשתות שבהן מנהלים חוסמים את סוגים 13 ו-14.
בדקו את עצמכם
איזה Type מודיע למארח שעדיף לו לנתב דרך gateway אחר?
Redirect, שהוא Type 5.
מה תוקף לומד מתשובת ICMP Timestamp?
את השעה הנוכחית בשעון של השרת, שאפשר להיעזר בה כדי לזהות מאפיינים של המערכת. לא פורטים, לא MAC ולא גרסת מערכת הפעלה.
ping: לבדוק אם היעד עונה
מה ping שולח ולמה הוא מחכה
נתחיל מהרצה אמיתית ב-Windows, מול כתובת ה-loopback של המחשב עצמו, עם שלוש בקשות במקום ארבע:
C:\> ping -n 3 127.0.0.1Pinging 127.0.0.1 with 32 bytes of data:
Reply from 127.0.0.1: bytes=32 time<1ms TTL=128
Reply from 127.0.0.1: bytes=32 time<1ms TTL=128
Reply from 127.0.0.1: bytes=32 time<1ms TTL=128
Ping statistics for 127.0.0.1:
Packets: Sent = 3, Received = 3, Lost = 0 (0% loss),
Approximate round trip times in milli-seconds:
Minimum = 0ms, Maximum = 0ms, Average = 0msכל שורת Reply מייצגת סבב שלם: יצאה הודעת ICMP Echo Request (Type 8), וחזרה הודעת Echo Reply (Type 0). עצם החזרה מוכיח ששני הצדדים מתקשרים, וה-time מראה כמה נמשך הסבב.
| מה קורה כשמריצים ping | נכון? |
|---|---|
| יוצאת הודעת ICMP מסוג 8, והכלי מחכה לסוג 0 | כן |
| נמדד זמן הלוך ושוב לכל תשובה | כן |
| קודם מוקם חיבור עם היעד | לא. ICMP חסר מצב (stateless), ואין בו handshake |
| נשלח SYN לפורט 80 | לא |
| נשלחת שאילתה לשרת DNS | לא |
| מתבקש דף HTTP | לא |
| נמדד רוחב הפס של הקו | לא |
| מוצגים הנתבים שבדרך | לא, בשביל זה יש traceroute |
פענוח שורת תשובה ושורות הסיכום
נניח שבדקתם שרת רחוק וקיבלתם את השורה הזו (פלט לדוגמה):
Reply from 198.51.100.24: bytes=32 time=41ms TTL=52| החלק בשורה | מה הוא מייצג | מה הוא לא |
|---|---|---|
| Reply from 198.51.100.24 | הכתובת שממנה הגיעה התשובה, כלומר מי ענה | לא תמיד היעד: בהודעות שגיאה מופיע כאן נתב |
| bytes=32 | כמה בתים של מידע נשאו בחבילה | לא רוחב פס |
| time=41ms | RTT: הזמן מרגע שה-Echo Request יצא ועד שה-Echo Reply נקלט, הלוך ושוב, במילישניות | לא רוחב פס, לא זמן עיבוד של המעבד ביעד, ולא מספר חבילות שאבדו |
| TTL=52 | ערך ה-TTL שנותר בחבילת התשובה כשהגיעה אליכם | לא מספר הנתבים עצמו, ולא זמן בשניות |
איך מפרשים TTL=52? מבין ערכי הפתיחה הנפוצים, 64 הוא הנמוך ביותר שעדיין גבוה מ-52, ולכן התשובה עברה בדרך חזרה כ-12 נתבים. החישוב המלא מוסבר בחלק על TTL.
בסוף ההרצה מופיע סיכום: כמה חבילות נשלחו (Sent), כמה חזרו (Received), כמה אבדו (Lost) ובאיזה אחוז, ואחריהם הזמן הקצר, הארוך והממוצע.
רוצים לבדוק אובדן חבילות (Packet Loss)? מריצים ping ארוך, למשל ping -n 200 או ping -t ב-Windows, ובסוף קוראים את אחוז ה-Lost שבסיכום.
טעויות נפוצות
- time=41ms הוא ה-TTL, כלומר כמה זמן התשובה "חיה". time הוא RTT במילישניות, הלוך ושוב. ה-TTL הוא שדה אחר לגמרי שסופר נתבים.
- TTL=52 אומר שבדרך יש 52 נתבים. זה מה שנשאר מהערך ההתחלתי. את מספר הקפיצות מקבלים מההפרש בין הערך ההתחלתי לבין 52.
בדקו את עצמכם
הרצתם ping של 500 בקשות. איפה תמצאו כמה מהן לא חזרו?
בסיכום שבסוף ההרצה, בשדה Lost, שמוצג גם כאחוז אובדן.
בשורת התשובה מופיע time=230ms. האם זה אומר שחבילות אבדו?
לא. זה זמן הלוך ושוב ארוך, כלומר השהיה. אובדן קוראים רק מה-Lost בסיכום.
שלוש הודעות כשל ב-Windows, ומי עומד מאחורי כל אחת
כשה-ping לא מצליח, Windows יכול להציג כמה הודעות שנראות דומות. ההבדל ביניהן הוא השאלה החשובה ביותר: האם חזר משהו, וממי.
| מה מופיע על המסך | מה קרה מאחורי הקלעים | מי שלח משהו |
|---|---|---|
| Request timed out. | פרק הזמן שהוקצב עבר ולא חזרה אף חבילה. החבילה אולי נזרקה או נחסמה, חומת אש אולי בלעה אותה בשקט, ואולי היעד כבוי | אף אחד |
| Reply from 172.22.0.1: Destination host unreachable. | משהו כן חזר, אבל זו הודעת שגיאה מסוג ICMP Type 3. בדרך כלל כותב אותה הנתב של הרשת שלכם, ומשמעותה: אין לו איך למסור את הבקשה הלאה | הנתב שהכתובת שלו מופיעה אחרי Reply from. היעד עצמו שותק |
| Reply from 10.12.3.4: TTL expired in transit. | גם כאן חזרה שגיאה, הפעם Time Exceeded (Type 11): הבקשה עברה יותר מדי נתבים, והמונה שלה התאפס עוד לפני שהגיעה | הנתב שבו המונה ירד לאפס |
איך מבחינים בשנייה? מסתכלים על תחילת השורה. Reply from אומר שמשהו חזר, והכתובת שאחריו היא של מי ששלח אותו: כשזו כתובת של נתב והשורה היא שגיאה, היעד עצמו לא אמר מילה.
Echo Reply אמיתי מהיעד נראה אחרת לגמרי. יש בו bytes, time ו-TTL, בדיוק כמו בהרצה מול ה-loopback שבתחילת החלק.
ומה שורת Request timed out לא מוכיחה:
- שהיעד לא קיים. כל מה שידוע הוא שלא הגיעה תשובה.
- שנתב שלח Destination Unreachable. אילו זה היה קורה, Windows היה כותב Destination host unreachable.
- שפורט כלשהו סגור. ל-ping אין פורטים בכלל.
תרחיש 4: איזו הודעה תופיע בכל מצב
מצב א. חומת האש של שרת הקבצים 10.8.0.40 מוגדרת להשליך Echo Request בלי לענות. שום דבר לא חוזר, ולכן תופיע השורה Request timed out.
מצב ב. הנתב המקומי 192.168.7.1 מנסה להעביר את הבקשה למדפסת 192.168.7.88, אבל לא מקבל תשובת ARP ממנה. הוא מחזיר ICMP Type 3, ולכן תופיע השורה Reply from 192.168.7.1: Destination host unreachable.
מצב ג. בודקים כתובת ברשת אחרת ומקבלים Reply from 10.66.0.1: Destination host unreachable. מתברר ש-10.66.0.1 הוא השער (default gateway) שהמחשב מוגדר לעבוד דרכו. גם כאן מי ששלח את ההודעה הוא הנתב עצמו.
במצב ג המחשב לא "המציא" את השורה, והנתב לא ענה Echo Reply במקום היעד. הוא שלח הודעת שגיאה משלו, Type 3.
טעויות נפוצות
- Destination host unreachable נשלחת מהיעד. היא נשלחת מנתב, וזו הודעת ICMP Type 3 שלו. הכתובת אחרי Reply from מראה מי שלח.
- Request timed out מופיעה כשנתב שלח הודעת ICMP. הפוך: timed out פירושה שלא חזרה שום הודעה.
- כשלא חוזר כלום, מערכת ההפעלה כותבת לבד Destination host unreachable. על היעדר תשובה Windows מציג timed out. השורה Destination host unreachable מופיעה רק כשנתב שלח ICMP Type 3 בפועל.
- חומת אש שחוסמת ping מחזירה הודעת שגיאה. חומת אש שמשליכה את הבקשה בשקט גורמת ל-timeout, בלי שום הודעה.
בדקו את עצמכם
הופיעה השורה Reply from 172.31.0.1: Destination host unreachable. מי שלח אותה ואיזה Type?
המכשיר 172.31.0.1, שהוא נתב, שלח הודעת ICMP Type 3. היעד לא שלח דבר.
קיבלתם ארבע פעמים ברצף Request timed out. איזו מסקנה בטוחה?
רק שתשובה לא חזרה. אי אפשר לדעת אם היעד כבוי או שחומת אש מסננת, ואי אפשר ללמוד מזה דבר על פורטים.
השרת עובד, וה-ping בכל זאת נכשל
| תוצאת ה-ping | מה היא כן אומרת | מה היא לא אומרת |
|---|---|---|
| נכשל | שלא חזר Echo Reply | שהמחשב כבוי. חומת אש שלא נותנת ל-ICMP לעבור מספיקה כדי להכשיל אותו |
| הצליח | שהמחשב עונה ל-ICMP Echo | שהשירות שאתם צריכים רץ בפורט שלו. ping בכלל לא בודק שירותים |
תרחיש 5: האתר נטען, ה-ping לא
מנהלת רשת בודקת ב-ping את שרת החנות המקוונת, לפי הכתובת המספרית שלו, ומקבלת Request timed out. באותו רגע הדפדפן שלה טוען את החנות, ומלאי המוצרים מתעדכן בכל רענון.
ההסבר הסביר ביותר: השרת חי ומגיש דפים, אבל חומת האש שלו לא עונה ל-Echo Request.
"פורט 80 חסום" אינו ההסבר, כי ping לא עובר בפורט 80. TTL שנגמר בדרך היה מופיע כ-TTL expired in transit, ולא כ-timed out. ותוכן שמתחדש בכל רענון מוכיח שהשרת עונה, ולא שמוצג עותק ישן מהמטמון.
טעויות נפוצות
- ping נכשל, ולכן השרת למטה. ייתכן שהשרת עובד מצוין וחומת אש פשוט מתעלמת מ-ICMP Echo.
- ping פותח חיבור TCP לפורט 80. ping שולח ICMP ישירות בתוך IP, בלי TCP ובלי פורטים.
- ping נכשל כי לשרת חסר זיכרון, או כי ברשת אין DHCP. אלה לא הסיבות הנפוצות. הסיבה המרכזית היא חסימה של ICMP.
- צריך handshake לפני שהיעד יענה ל-ICMP. ICMP חסר מצב, ואין בו שום שלב של הקמת חיבור.
בדקו את עצמכם
שרת דואר מקבל ושולח הודעות כרגיל, אבל ping אליו לא חוזר. מהי הסיבה העיקרית?
חומת אש או הגדרה בשרת או ברשת שחוסמות את ICMP Echo Request או מתעלמות ממנו.
ping ברשת המקומית, והחלוקה בינו לבין traceroute
בתוך הרשת המקומית (LAN), ping לכתובת פנימית כמו 192.168.x.x הוא הצעד הראשון כשרוצים לדעת אם שני מכשירים בכלל מחוברים. Echo Reply שחוזר אומר ששני המכשירים מדברים זה עם זה.
ping לא סורק את כל הכתובות בתת-הרשת, לא שולף מתוך המתג את טבלת ה-ARP, ולא מחלק כתובות כמו DHCP.
אם המחשב עוד לא יודע מה כתובת ה-MAC של היעד, הוא ישלח קודם בקשת ARP אחת, ורק עבור אותו יעד. זו פעולה של מערכת ההפעלה ולא חלק מה-ping עצמו.
ip addr (ובמערכות ישנות ifconfig), וב-macOS עם ifconfig.| הכלי | השאלה שהוא עונה עליה | מה הוא לא עושה |
|---|---|---|
| ping | האם היעד זמין, ומהו זמן התגובה אליו | לא סופר נתבים ולא מציג אותם |
| traceroute / tracert | באיזה נתב לאורך הדרך מתחיל העיכוב, או איפה התשובות נעצרות | לא מודד עומס מעבד ולא רוחב פס |
בדקו את עצמכם
ping לשרת הגיבוי חוזר, אבל לאט מאוד. באיזה כלי תמצאו איפה בדרך מתחילה האיטיות?
traceroute, שב-Windows נקרא tracert.
TTL: מונה הקפיצות של חבילה
מה TTL סופר, ומה קורה כשהוא מתאפס
TTL הוא ראשי התיבות של Time To Live. זהו שדה בכותרת של חבילת IP שתופס 8 ביטים, ולכן הערך הגבוה ביותר שאפשר לשים בו הוא 255.
חשבו על כרטיס נסיעה עם מספר מוגבל של חורים. כל נתב שמעביר את החבילה הלאה "מנקב" את הכרטיס ומוריד מה-TTL 1. ברגע שלא נשארו חורים, כלומר ה-TTL הגיע ל-0, החבילה נזרקת באותו נתב, ובדרך כלל הוא מודיע על כך למקור בהודעת ICMP Time Exceeded (Type 11).
למה צריך את זה? בלי מונה כזה, חבילה שנתקעה בלולאת ניתוב הייתה ממשיכה להסתובב ברשת בלי סוף ותופסת משאבים. ה-TTL מבטיח שלכל חבילה יש תאריך תפוגה.
השם מטעה: Time To Live נשמע כמו שעון, אבל המונה הזה סופר קפיצות (hops), לא שניות. והוא זז רק בכיוון אחד, כלפי מטה, עד שהחבילה נזרקת.
תרחיש 6: TTL של 4 מול יעד שנמצא שישה נתבים משם
חבילה יוצאת עם TTL=4. נתב 1 מוריד ל-3 ומעביר, נתב 2 מוריד ל-2 ומעביר, ונתב 3 מוריד ל-1 ומעביר.
נתב 4 מוריד את הערך ל-0, זורק את החבילה ומחזיר למחשב השולח הודעת Time Exceeded. נתב 5, נתב 6 והיעד לא יראו אותה לעולם.
ההודעה היא Time Exceeded ולא Destination Unreachable: הבעיה היא שה-TTL נגמר, לא שאין דרך ליעד.
תרחיש 7: נתב שמקבל חבילה עם TTL=1
לנתב מגיעה חבילה עם TTL=1, בדרכה לרשת רחוקה. כדי להעביר אותה הלאה הוא חייב להוריד 1, והמונה מתאפס.
לכן הוא משליך אותה ושולח Time Exceeded. הוא לא ממשיך לשלוח אותה כשהמונה על אפס, ולא "מטעין" אותה מחדש לערך גבוה.
תרחיש 8: לולאה בין שני נתבים
בגלל טעות בהגדרת נתיב סטטי, הנתב "צפון" שולח חבילות לרשת מסוימת אל הנתב "דרום", ו"דרום" מחזיר אותן ל"צפון". החבילה קופצת ביניהם הלוך וחזור.
בכל קפיצה ה-TTL יורד ב-1. אחרי מספר קפיצות הוא מגיע ל-0, והנתב שבו זה קרה משליך את החבילה ומודיע למקור ב-ICMP Time Exceeded.
התוצאה: הלולאה מתפרקת בלי שום התערבות. לא צריך שמישהו ינתק את "צפון" או את "דרום", החבילה לא מגיעה ליעדה, ול-RST, ששייך בכלל ל-TCP, אין כאן תפקיד.
טעויות נפוצות
- TTL הוא מספר שניות. הוא יורד ב-1 בכל נתב, בלי קשר לזמן שעובר.
- נתב יכול להעלות את ה-TTL או לאפס אותו כדי שהחבילה תצליח להגיע. נתב רק מוריד. אין שום מנגנון שמגדיל את הערך בדרך.
- כשה-TTL נגמר נשלחת Destination Unreachable (Type 3). ההודעה הנכונה היא Time Exceeded, שהיא Type 11.
- חבילה עם TTL של 0 ממשיכה ליעד, והיעד הוא שזורק אותה. הנתב שבו הערך הגיע ל-0 משליך אותה במקום.
בדקו את עצמכם
חבילה עם TTL=2 צריכה לעבור ארבעה נתבים. איפה היא נעצרת, ומה חוזר לשולח?
בנתב השני, שמוריד את הערך ל-0. הוא משליך אותה ושולח ICMP Time Exceeded (Type 11).
מה הערך המרבי של TTL ב-IPv4, ולמה?
255, כי השדה תופס 8 ביטים.
מי מוריד את ה-TTL ומי לא
ה-TTL יושב בכותרת IP. רק התקן שפועל בשכבת הרשת (שכבה 3) קורא את הכותרת הזו ומשנה אותה, ולכן רק נתב (router) מוריד אותו, ב-1 בכל מעבר.
Hub שייך לשכבה הפיזית (שכבה 1): הוא משכפל אותות חשמליים ולא מבין בכלל מה זה כותרת IP. Bridge ו-Switch עובדים בשכבת הקישור (שכבה 2) ומחליטים לפי כתובות MAC, ולכן גם הם משאירים את ה-TTL כמו שהוא.
| התקן | שכבה | מה הוא קורא | משנה את ה-TTL? |
|---|---|---|---|
| Hub | 1, פיזית | אותות בלבד | לא |
| Bridge | 2, קישור | כתובות MAC | לא |
| Switch | 2, קישור | כתובות MAC | לא |
| Router | 3, רשת | כותרת IP | כן, מוריד 1 |
תרחיש 9: TTL=128 בדרך עם חמישה התקנים
חבילה יוצאת עם TTL=128. היא עוברת Hub, שני מתגים ושלושה נתבים, ומגיעה ליעד.
ה-Hub ושני המתגים לא נוגעים בה. כל אחד משלושת הנתבים מוריד 1, ולכן היא מגיעה עם 128 פחות 3, כלומר 125.
התשובה אינה 128 (כאילו שום דבר לא השתנה), וגם אינה 122 (כאילו כל התקן מוריד).
טעויות נפוצות
- סופרים את כל ההתקנים שבדרך. סופרים רק נתבים. Hub, Bridge ו-Switch אינם נוגעים בכותרת IP.
- ה-TTL נשאר על הערך ההתחלתי עד שהחבילה מגיעה. כל נתב בדרך מוריד ממנו 1.
- מתג מוריד TTL כי גם הוא "מעביר חבילות". מתג מעביר מסגרות לפי MAC בשכבה 2, ולא קורא את שדה ה-TTL.
בדקו את עצמכם
חבילה עם TTL=255 עוברת Bridge ושני נתבים. עם איזה TTL היא מגיעה?
253. רק שני הנתבים מורידים, אחד כל אחד.
ערכי פתיחה, מערכות הפעלה וספירת קפיצות לאחור
כל מערכת הפעלה קובעת באיזה TTL ייצאו החבילות שלה. הערכים הנפוצים:
| מי שולח | ערך פתיחה נפוץ |
|---|---|
| Linux, macOS, Android | 64 |
| Windows | 128 |
| התקני רשת רבים | 255, וניתן לשנות בהגדרות |
אפשר לראות את זה במחשב אמיתי. ב-Windows, ping לכתובת ה-loopback חזר עם TTL=128 (בפלט שבחלק על ping). הנה אותה בדיקה ב-Linux, ולצדה ערך ברירת המחדל שהמערכת מגדירה:
ping -c 3 127.0.0.1
cat /proc/sys/net/ipv4/ip_default_ttlPING 127.0.0.1 (127.0.0.1) 56(84) bytes of data.
64 bytes from 127.0.0.1: icmp_seq=1 ttl=64 time=0.560 ms
64 bytes from 127.0.0.1: icmp_seq=2 ttl=64 time=0.033 ms
64 bytes from 127.0.0.1: icmp_seq=3 ttl=64 time=0.063 ms
--- 127.0.0.1 ping statistics ---
3 packets transmitted, 3 received, 0% packet loss, time 2052ms
rtt min/avg/max/mdev = 0.033/0.218/0.560/0.241 ms
64ב-loopback אין אף נתב בדרך, ולכן הערך מגיע בדיוק כפי שיצא: 128 ב-Windows ו-64 ב-Linux.
כשיש נתבים בדרך, הערך שהצד השני רואה קטן מערך הפתיחה בדיוק במספר הנתבים:
TTL that arrives = TTL at start - routers on the wayלכן ספירה לאחור עובדת כך: לוקחים את ערך הפתיחה הנפוץ הקטן ביותר שעדיין אינו קטן מהערך שהגיע, ומחסרים. התוכנית הבאה מיישמת בדיוק את הכלל הזה:
COMMON_START = [64, 128, 255] # Linux/macOS/Android, Windows, many network devices
def estimate(received_ttl):
# pick the smallest common start value that is not below the received value
start = min(v for v in COMMON_START if v >= received_ttl)
return start, start - received_ttl
for seen in [52, 109, 57, 128, 64, 241]:
start, hops = estimate(seen)
print(f"seen TTL={seen:3} likely start={start:3} about {hops} routers")seen TTL= 52 likely start= 64 about 12 routers
seen TTL=109 likely start=128 about 19 routers
seen TTL= 57 likely start= 64 about 7 routers
seen TTL=128 likely start=128 about 0 routers
seen TTL= 64 likely start= 64 about 0 routers
seen TTL=241 likely start=255 about 14 routersלמה התוכנית כותבת about ולא מספר מדויק? כי כל ערך פתיחה אפשר לשנות בהגדרות, ולכן גם זיהוי מערכת ההפעלה לפי TTL הוא ניחוש מושכל בלבד. ושני דברים שהערך שהגיע אינו: ספירת הקפיצות עצמה, ומדד של זמן.
ועוד פרט עדין: בשורת ping אתם רואים את ה-TTL של התשובה, לא של הבקשה. לכן ההערכה מתארת את הדרך מהיעד אליכם.
תרחיש 10: שני מארחים, שני ערכים בלכידה
בלכידה מופיעות חבילות מהמארח "מחסן" עם TTL=113, ומהמארח "קופה" עם TTL=55.
עבור 113, הערך הנפוץ הקטן ביותר שאינו קטן ממנו הוא 128. לכן "מחסן" התחיל כנראה ב-128 ועבר 15 נתבים, וסביר שזו מכונת Windows.
עבור 55 הערך הוא 64, ולכן "קופה" התחיל כנראה ב-64 ועבר 9 נתבים. אילו בחרנו 255 עבור "מחסן", היינו צריכים להניח 142 נתבים, ובחירה של 128 עבור "קופה" הייתה דורשת 73. נתיבים ארוכים כאלה אינם סבירים.
תרחיש 11: ה-TTL בתשובות ירד מ-54 ל-53
שרת מרוחק עונה ל-ping ביום ראשון עם TTL=54, וביום שני עם TTL=53.
המערכת של השרת יוצאת תמיד מאותה נקודת פתיחה, כך שאת השינוי אפשר לייחס רק לדרך: ביום שני התשובה חצתה נתב אחד יותר.
אילו השרת עבר מ-Linux ל-Windows, ערך הפתיחה היה מוכפל, 128 במקום 64, ותשובות היו נוחתות סביב TTL של 117. עומס על השרת או זמן שעובר לא משנים את הערך.
טעויות נפוצות
- TTL=52 בתשובה פירושו 52 נתבים בדרך. 52 הוא מה שנשאר. מספר הקפיצות הוא ערך הפתיחה פחות 52, כאן כנראה 64 פחות 52, כלומר 12.
- עבור TTL=113 בוחרים ערך פתיחה 255, כי הוא הגבוה ביותר. בוחרים את הערך הנפוץ הקטן ביותר שאינו קטן ממה שנקלט, כאן 128.
- לפי ה-TTL אפשר לקבוע בוודאות איזו מערכת הפעלה שלחה. ערכי הפתיחה ניתנים להגדרה. זו רק הערכה.
- ה-TTL יורד עם הזמן, או כשהשרת עמוס. הוא יורד רק כשחבילה עוברת נתב.
בדקו את עצמכם
תשובה הגיעה עם TTL=121. מה ההערכה?
ערך פתיחה 128, כנראה Windows, ו-7 נתבים בדרך חזרה.
תשובה הגיעה עם TTL=59. מה ההערכה?
ערך פתיחה 64, כנראה Linux או macOS או Android, ו-5 נתבים.
מה נתב משנה בחבילה כשהוא מעביר אותה
נתב שמעביר חבילה מרשת לרשת עוטף אותה במסגרת חדשה. שלושה דברים קורים לכתובות ולמונה.
- TTL: קטן ב-1.
- כתובות IP: המקור והיעד נשארים כמו שהם מקצה לקצה, כל עוד אין NAT בדרך.
- כתובות MAC: מתחלפות. כתובת MAC תקפה רק בתוך קטע רשת אחד, ולכן המקור החדש הוא ה-MAC של הממשק שדרכו הנתב יוצא, והיעד החדש הוא ה-MAC של התחנה הבאה בדרך.
| שדה | בקטע שלפני הנתב | בקטע שאחרי הנתב (בלי NAT) |
|---|---|---|
| TTL | N | N פחות 1 |
| IP מקור ויעד | המחשב השולח ומחשב היעד | אותן שתי כתובות בדיוק |
| MAC מקור ויעד | של הקטע הראשון | הוחלפו בכתובות של הקטע הבא |
אנלוגיה: כתובת ה-IP היא הכתובת שעל המעטפה, והיא לא משתנה לאורך כל המסע. כתובת ה-MAC היא מספר המשאית שמובילה את המעטפה בקטע אחד, ובכל מרכז מיון מחליפים משאית.
טעויות נפוצות
- כתובות ה-MAC נשמרות מהמחשב השולח ועד היעד. הן מתחלפות בכל קטע, כי הן מוגדרות רק בתוך רשת מקומית אחת.
- נתב רגיל מחליף את כתובות ה-IP. זה קורה רק כשיש NAT. בלי NAT כתובות ה-IP נשמרות.
- ה-TTL לא משתנה במעבר בנתב. כל נתב מוריד ממנו 1.
בדקו את עצמכם
לכדתם את אותה חבילה בשני צדי נתב, בלי NAT. מה השתנה ומה נשאר?
ה-TTL ירד ב-1 וכתובות ה-MAC הוחלפו. כתובות ה-IP נשארו זהות.
TTL ב-DNS: אותו שם, מושג אחר
גם רשומות DNS נושאות שדה בשם TTL, אבל אין לו שום קשר ל-TTL שבכותרת IP.
| תכונה | TTL של IP | TTL של DNS |
|---|---|---|
| יחידה | קפיצות בין נתבים | שניות |
| מי מוריד אותו | כל נתב בדרך | השעון, בזמן שהרשומה שמורה במטמון |
| מה הוא מגביל | כמה נתבים החבילה עוד יכולה לעבור | כמה זמן מותר להחזיק את הרשומה במטמון |
בדקו את עצמכם
במה שונה ה-TTL של IP מזה של DNS?
של IP סופר נתבים, וכל נתב מוריד ממנו 1. של DNS הוא מספר שניות שבהן מותר לשמור רשומה במטמון.
Trace: מיפוי הנתבים עם traceroute ו-tracert
הטריק: TTL שעולה צעד אחר צעד
הפקודה traceroute ב-Linux, וההקבלה שלה tracert ב-Windows, חושפות את רשימת הנתבים שבין המחשב שלכם לבין יעד. היא עושה את זה בעזרת שני דברים שכבר הכרתם: ה-TTL, והודעת ICMP Time Exceeded.
- הכלי שולח חבילות בדיקה ליעד עם TTL=1. הנתב הראשון מוריד את הערך ל-0, משליך את החבילה ומחזיר Time Exceeded. מכתובת המקור של ההודעה הזו הכלי לומד מי הנתב הראשון.
- בסבב הבא החבילות יוצאות עם TTL=2. הנתב הראשון מעביר אותן הלאה, והשני הוא שמגיע ל-0 ומחזיר Time Exceeded.
- הכלי ממשיך ל-3, ל-4 וכן הלאה, ובכל סבב נחשף נתב אחד נוסף, עד שהחבילות מגיעות ליעד עצמו.
מכאן מובן למה השורה הראשונה בפלט היא בדרך כלל השער שהמחשב מוגדר אליו (default gateway): כל חבילה לרשת אחרת יוצאת דרכו, ולכן הוא זה שמוריד TTL=1 לאפס. יש חריגים: שער שלא עונה ל-ICMP יופיע כשורת כוכביות, ובחיבור VPN הקפיצה הראשונה עשויה להיות נתב אחר.
שימו לב לחלוקת העבודה. הכלי רק בוחר עם איזה TTL ייצא כל סבב, ומעלה אותו ב-1 מסבב לסבב; את ההורדה בדרך מבצעים הנתבים. התוצאה היא שכל נתב נחשף בזכות חבילה משלו.
תרחיש 12: איך נבנית השורה של הקפיצה הרביעית
מריצים tracert לשרת שנמצא שבע קפיצות מהמחשב. כדי למלא את שורה 4 יוצאות חבילות בדיקה שה-TTL שלהן 4.
שלושת הנתבים הראשונים מעבירים אותן, והערך יורד בדרך ל-3, ל-2 ול-1. הנתב הרביעי מוריד ל-0, משליך ומחזיר Time Exceeded, והכתובת שלו היא כתובת המקור של ההודעה.
חבילה עם TTL=4 לא מגיעה לשרת שבקפיצה 7. וחבילה עם TTL=3 הייתה נעצרת כבר בנתב השלישי, ולא חושפת את הרביעי.
טעויות נפוצות
- בחבילות של traceroute ה-TTL הולך וקטן מסבב לסבב. ערך הפתיחה גדל באחד בכל סבב, החל מ-1.
- הכלי עצמו מוריד את ה-TTL כדי לחשוף את הנתב הבא. הכלי רק מעלה את ערך הפתיחה. מי שמוריד הם הנתבים שבדרך.
- היעד מחזיר לכלי רשימה של כל הנתבים שבדרך. כל נתב עונה בעצמו, בהודעת Time Exceeded משלו.
- חבילת בדיקה אחת אוספת בדרכה את הכתובות של כל הנתבים. אין בחבילה מקום לרשימה כזו. כל כתובת מגיעה מהודעה נפרדת, על חבילה נפרדת.
- traceroute מסתפק בחבילה בודדת שה-TTL שלה 255, או בערך קבוע שהמשתמש בוחר. הוא שולח סבבים נפרדים, וה-TTL עולה ב-1 בכל סבב.
- החבילות הראשונות הולכות לשרת ה-DNS, או נשלחות ב-Broadcast. הן ממוענות ליעד עצמו. מה שגורם לנתב הראשון לענות הוא ה-TTL ההתחלתי, שהוא 1.
בדקו את עצמכם
איזה TTL יחשוף את הנתב השישי בדרך?
TTL=6. הנתב השישי מוריד אותו ל-0 ומחזיר Time Exceeded.
למה tracert לא פותח ב-TTL=0?
חבילה כזו לא הייתה מגיעה לאף נתב, ולכן לא הייתה חושפת שום כתובת.
קריאת הפלט שורה אחר שורה
ריצה אמיתית ב-Windows מול ה-loopback מסתיימת אחרי קפיצה אחת, כי היעד הוא המחשב עצמו:
C:\> tracert -d -h 3 127.0.0.1Tracing route to 127.0.0.1 over a maximum of 3 hops
1 <1 ms <1 ms <1 ms 127.0.0.1
Trace complete.האפשרות -d מבטלת את תרגום הכתובות לשמות, ו--h מגבילה את מספר הקפיצות. מול יעד רחוק הפלט ארוך יותר. הנה פלט לדוגמה של ריצה כזו:
C:\> tracert -d 198.51.100.60
1 2 ms 1 ms 1 ms 192.168.50.1
2 6 ms 5 ms 6 ms 100.64.12.1
3 11 ms 12 ms 11 ms 172.20.9.5
4 19 ms 18 ms 19 ms 198.51.100.60| חלק בשורה | המשמעות |
|---|---|
| המספר בתחילת השורה | מספר הקפיצה (hop). זה גם ה-TTL שאיתו יצאו חבילות הבדיקה של השורה, ולכן הוא אומר כמה קפיצות יש מהמחשב עד לנקודה הזו |
| שלושה זמנים | ה-RTT של שלוש חבילות בדיקה נפרדות, שכולן יצאו עם אותו TTL |
| הכתובת בסוף | כתובת המקור של תשובת ה-ICMP. בדרך כלל זה ממשק הכניסה של הנתב, כלומר הממשק שבו החבילה נכנסה אליו |
שלושת הזמנים אינם מינימום, ממוצע ומקסימום של חבילה אחת, והם גם לא שייכים לשלושה נתבים שונים. כל אחד מהם הוא מדידה של חבילה אחרת.
כתובות פרטיות כמו 192.168.50.1 מופיעות בפלט כרגיל. נתב לא "מדולג" רק מפני שהכתובת שלו פרטית.
לפעמים קפיצה אחת מראה RTT גבוה בהרבה מכל השאר. סיבה נפוצה היא נתב שמטפל בהודעות ICMP בעדיפות נמוכה, או מגביל את קצב התשובות שלו. אז רק השורה שלו איטית, והנתבים שאחריו חוזרים לזמנים נמוכים.
תרגום כתובת הנתב לשם ב-DNS קורה אחרי שהזמן כבר נמדד. לכן הוא לא מנפח את ה-RTT.
תרחיש 13: איזו כתובת של הנתב הראשון תוצג
המחשב 172.30.0.10 מריץ traceroute לשרת 172.30.8.4. לנתב הראשון יש שני ממשקים: 172.30.0.254 ברשת של המחשב, ו-172.30.1.254 ברשת שאחריה.
הודעת ה-Time Exceeded יוצאת מאותו ממשק שדרכו החבילה נכנסה לנתב, ולכן בשורה 1 תופיע הכתובת 172.30.0.254.
הנתב לא מדווח על כל אחד מהממשקים שלו בנפרד. והכתובת 172.30.8.4 תופיע רק בשורה שבה השרת עצמו עונה.
טעויות נפוצות
- המספר בתחילת השורה הוא זמן, גודל חבילה, או מספר הרשתות שהנתב מחבר. זה מספר הקפיצה, והוא שווה ל-TTL של חבילות הבדיקה בשורה.
- שלושת הזמנים בשורה שייכים לשלושה נתבים. כל השורה עוסקת בנתב אחד. הזמנים הם של שלוש חבילות בדיקה נפרדות אליו.
- הכתובת המוצגת היא של הממשק שדרכו הנתב שולח את החבילה הלאה. בדרך כלל מוצג ממשק הכניסה, זה שבו החבילה הגיעה לנתב.
בדקו את עצמכם
בשורה של tracert מופיעים הזמנים 14 ms, 13 ms, 15 ms. מה הם?
ה-RTT של שלוש חבילות בדיקה נפרדות, שכולן נשלחו עם אותו TTL.
קפיצה 3 מראה 240 ms, וכל הקפיצות אחריה בסביבות 20 ms. מה ההסבר הסביר?
הנתב בקפיצה 3 עונה ל-ICMP באיטיות, בעדיפות נמוכה או עם הגבלת קצב. זו לא בעיה בקו, כי הקפיצות שאחריו מהירות.
הסימן שהגענו ליעד
נתבי הביניים עונים ב-Time Exceeded. היעד לא עונה כך: החבילה מגיעה אליו עם TTL שעדיין גדול מ-0, והוא לא מעביר אותה הלאה, ולכן אצלו שום TTL לא מתאפס.
התשובה של היעד נקבעת לפי סוג חבילת הבדיקה:
| הפקודה | מה נשלח | מה היעד מחזיר |
|---|---|---|
| tracert ב-Windows | ICMP Echo Request | Echo Reply (Type 0) |
| traceroute ב-Linux, ברירת מחדל | מנות UDP לפורטים גבוהים, החל מ-33434 | ICMP Port Unreachable (Type 3 Code 3), כי אף תהליך לא מאזין שם |
| traceroute -I | ICMP Echo | Echo Reply |
| traceroute -T | TCP | SYN-ACK, אם הפורט פתוח |
ב-Linux, ה-Port Unreachable הוא האות שאומר לכלי שהגיע לקו הסיום.
traceroute files.example.org # default on Linux: UDP probes
traceroute -I files.example.org # ICMP Echo probes
traceroute -T files.example.org # TCP probesתרחיש 14: השורה האחרונה ב-traceroute של Linux
מריצים traceroute ב-Linux בלי שום אפשרות, ובשורה האחרונה מופיעה כתובת היעד. חבילות הבדיקה הן מנות UDP לפורט גבוה.
כל נתבי הביניים החזירו Time Exceeded. ליעד המנה הגיעה עם TTL תקין, ואין אצלו תהליך שמאזין לפורט הגבוה הזה, ולכן הוא מחזיר ICMP Port Unreachable.
Time Exceeded לא יחזור ממנו, שהרי אצלו ה-TTL לא התאפס. Echo Reply שייך למקרה של Windows. והוא לא מחזיר RST או SYN-ACK, כי TCP נכנס לתמונה רק עם -T.
טעויות נפוצות
- היעד מחזיר Time Exceeded כמו כל נתב. אצל היעד ה-TTL לא מגיע ל-0, ולכן הוא עונה בהודעה אחרת: Echo Reply או Port Unreachable.
- בלי אפשרויות, traceroute של Linux משתמש ב-Echo Request, ב-TCP SYN או ב-HTTP GET. ברירת המחדל היא UDP לפורטים גבוהים.
- tracert ב-Windows שולח UDP. הוא שולח ICMP Echo Request.
בדקו את עצמכם
חבילת בדיקה של tracert ב-Windows הגיעה ליעד. מה הוא עונה?
Echo Reply, Type 0.
ב-traceroute של Linux בלי אפשרויות, איזו הודעה מסמנת את היעד?
ICMP Port Unreachable (Type 3 Code 3), כי מנת ה-UDP הגיעה לפורט גבוה שאיש לא מאזין לו.
כוכביות: נתב ששותק
התבוננו בשלוש השורות האלה מתוך ריצה ארוכה (פלט לדוגמה):
4 17 ms * 18 ms 100.70.8.1
5 * * * Request timed out.
6 25 ms 24 ms 26 ms 203.0.113.140| מה רואים | איך קוראים את זה |
|---|---|
| בשורה 4 כוכבית אחת בין שני זמנים | מתוך שלוש חבילות הבדיקה, על אחת לא הגיעה תשובה לפני שזמן ההמתנה נגמר. כל * היא בדיקה אחת כזו |
| בשורה 5 שלוש כוכביות | אף אחת משלוש הבדיקות של קפיצה 5 לא נענתה |
| בשורה 6 זמנים וכתובת | בדיקות עם TTL=6 חצו את קפיצה 5 והמשיכו. הנתב שם מעביר תעבורה, הוא רק לא מדווח |
השורה השישית היא ההוכחה: אם קפיצות מאוחרות יותר עונות, ועל אחת כמה וכמה אם היעד עצמו עונה, אז * * * לא סימנה נתיב שבור. היא סימנה נתב שותק.
| הסבר מוצע לשורת * * * | סביר? |
|---|---|
| הנתב זורק את הודעות ה-ICMP שהוא אמור לשלוח, או מגביל את הקצב שלהן | כן |
| חומת אש בדרך עוצרת את התשובה בחזרה אליכם | כן |
| הנתיב באמת נקטע | רק אם גם אף קפיצה שאחריה לא עונה |
| לנתב אין שם ב-DNS | לא |
| הנתב שייך לספק אחר, או שהכתובת שלו פרטית | לא |
| NAT מסתיר את הנתב | לא |
| כרטיס הרשת במחשב שלכם תקול | לא |
עוד פרט על התנהגות הכלי: הוא לא נתקע על קפיצה שלא ענתה ולא מנסה אותה שוב ושוב. הוא רושם כוכביות וממשיך ל-TTL הבא, ולכן הנתב השותק לא יופיע ברשימה בכלל, אף שכל החבילות עוברות דרכו.
חזרה לתוכן הענייניםשורה שבה הנתב מדווח על כשל
יש שורה שנראית אחרת לגמרי מכוכביות. בה הנתב כן עונה, אבל בהודעת שגיאה:
3 100.64.12.1 reports: Destination host unreachable.כדי לפענח אותה, השוו אותה לשאר סוגי השורות שכבר פגשתם:
| איך שורת הקפיצה נראית | מה חזר מהקפיצה | מה זה אומר |
|---|---|---|
| זמנים וכתובת של נתב | Time Exceeded | הנתב קיים ועונה, וה-TTL של הבדיקה נגמר אצלו |
| * * * | כלום | הנתב שותק, וייתכן מאוד שהוא מעביר תעבורה |
| כתובת ואחריה reports: Destination host unreachable | ICMP Type 3 מהנתב הזה | החבילה הגיעה אליו, אבל אין לו איך להמשיך איתה ליעד, ולכן כאן הדרך נעצרת |
| כתובת היעד עם זמנים (ב-Windows) | Echo Reply, Type 0 | הבדיקה הגיעה לקו הסיום |
לפי הטבלה, 100.64.12.1 אינו היעד: היעד היה עונה ב-Type 0 ולא ב-Type 3. וגם DNS לא קשור לשורה הזו, כי זו הודעת ICMP של נתב.
תרחיש 15: פלט עם קפיצה שותקת באמצע
נניח שהתקבל הפלט הבא (פלט לדוגמה):
1 <1 ms <1 ms <1 ms 10.1.1.1
2 4 ms 4 ms 5 ms 10.1.200.1
3 * * * Request timed out.
4 13 ms 12 ms 13 ms 100.70.3.9
5 20 ms 21 ms 20 ms 198.51.100.33קפיצה 3 שותקת, אבל קפיצות 4 ו-5 עונות, ובקפיצה 5 עונה היעד עצמו. חבילות עם TTL של 4 ושל 5 עברו בהכרח דרך הנתב של קפיצה 3 והמשיכו.
המסקנה: הנתב בקפיצה 3 מעביר תעבורה, אבל לא שולח Time Exceeded. הנתיב לא נקטע, ומה שחזר מקפיצות 4 ו-5 הוא מידע טרי ולא שארית שמורה. היעד גם לא הושג כבר בקפיצה 3, ולרישום ב-DNS אין כאן שום תפקיד.
טעויות נפוצות
- * * * אומר שהנתיב נקטע. אם קפיצות מאוחרות יותר עונות, החבילות עברו. הנתב רק לא ענה.
- * * * אומר שהגענו ליעד. היעד עונה עם זמנים וכתובת, כמו כל קפיצה אחרת שעונה.
- הכוכביות נובעות מכשל ב-DNS או מכך ש-NAT מסתיר את הנתב. הן אומרות רק שלא חזרה תשובה ICMP מהקפיצה הזו.
- המחשב לא שלח חבילות לקפיצה הזו. הוא שלח שלוש, ואף אחת מהן לא נענתה.
בדקו את עצמכם
בקפיצה 5 מופיע * * *, ובקפיצות 6 ו-7 יש נתבים עם זמנים. מה המשמעות?
הנתב בקפיצה 5 לא עונה ל-ICMP, כי הוא מסנן או מגביל, אבל הוא מעביר חבילות. הנתיב תקין.
מה ההבדל בין שורת * * * לבין שורה עם reports: Destination host unreachable?
בכוכביות לא חזרה שום תשובה. בשורה השנייה הנתב ענה בהודעת ICMP Type 3: הוא קיבל את החבילה ולא הצליח להעביר אותה ליעד.
tracert מול traceroute: אותו רעיון, חבילה אחרת
בשתי המערכות העיקרון זהה: TTL שעולה, ו-Time Exceeded מכל נתב בדרך. מה שמשתנה הוא סוג חבילת הבדיקה, וממנו נגזרת התשובה של היעד.
| תכונה | tracert (Windows) | traceroute (Linux) |
|---|---|---|
| חבילת הבדיקה כברירת מחדל | ICMP Echo Request | UDP לפורטים גבוהים, החל מ-33434 |
| מה עונים נתבי הביניים | Time Exceeded | Time Exceeded |
| מה עונה היעד | Echo Reply | Port Unreachable |
| החלפת סוג הבדיקה | אין אפשרות כזו | -I ל-ICMP, -T ל-TCP |
| חבילות בדיקה לכל קפיצה | 3, כדי למדוד את זמן התגובה יותר מפעם אחת | 3, מאותה סיבה |
| מסנן בדרך חוסם בקשות ping | הבדיקות עלולות להיעצר, כי הן בקשות ping | הבדיקות עשויות לעבור, כי הן לא ping |
| מסנן בדרך חוסם UDP לפורטים גבוהים ומתיר ICMP | לא מושפע | יופיעו כוכביות |
שתי השורות האחרונות הן כל היתרון של UDP כאן: הוא פשוט סוג אחר של חבילה, ולכן מסננים אחרים עוצרים אותו. הוא לא מבטיח שהבדיקה תגיע, לא מזרז אותה ולא מביא שום מידע על רוחב פס.
תרחיש 16: Linux נתקע, Windows מגיע
traceroute מתחנת Linux לשרת מסוים מציג * * * מקפיצה 4 והלאה. tracert ממחשב Windows לאותו שרת מגיע עד הסוף.
ההסבר הסביר: מכשיר כלשהו בדרך חוסם את בדיקות ה-UDP לפורטים גבוהים שיוצאות מ-Linux, ומתיר את ה-ICMP Echo ש-Windows משתמש בו. כדי לוודא, מריצים מאותה תחנת Linux את traceroute -I, שעובר ל-ICMP.
ערך ה-TTL שמערכת ההפעלה נותנת לחבילות רגילות לא משחק כאן תפקיד, כי כל אחד מהכלים מציב לבדיקות שלו TTL משלו, החל מ-1 ועולה. ו-TTL גבוה לא "עוקף" מסנן.
טעויות נפוצות
- שני הכלים שולחים בדיוק אותן חבילות, ורק השם שונה. Windows שולח ICMP Echo, ו-Linux שולח כברירת מחדל UDP.
- Windows שולח UDP ו-Linux שולח ICMP. זה הפוך.
- tracert שולח TCP SYN, או מחכה מכל נתב לתשובת DNS. tracert שולח ICMP Echo Request, והנתבים עונים Time Exceeded.
בדקו את עצמכם
איזו אפשרות של traceroute ב-Linux עוברת לבדיקות ICMP, ואיזו ל-TCP?
-I עוברת ל-ICMP, ו--T עוברת ל-TCP.
מה traceroute מגלה, ומה נשאר מחוץ לתמונה
traceroute מציג את רשימת הנתבים שבדרך (hops) ואת זמן ההלוך והשוב עד כל אחד מהם. בזכות זה אפשר לזהות באיזו נקודה בדרך מתחיל עיכוב, או איפה התשובות מפסיקות.
| מה רוצים לדעת | האם traceroute מראה? |
|---|---|
| אילו נתבים בדרך, וה-RTT עד כל אחד | כן |
| מערכת ההפעלה של הנתבים | לא |
| רוחב פס או עומס על הקישורים | לא |
| פורטים פתוחים בנתבים | לא |
| טבלאות הניתוב של הנתבים | לא |
| פרטי הרישום של הדומיין | לא |
| כתובות MAC (זה תפקיד של ARP) | לא |
| בדיקה של שרתי ה-DNS | לא |
לשם השוואה, ping מציג זמן תגובה רק מול היעד, בלי שום פירוט על הנתבים שבאמצע.
שתי הרצות לאותו יעד יכולות להראות נתיבים שונים. הנתבים מעדכנים את הניתוב לפי עומס או תקלה, ולכן החבילות עשויות לעבור בנתיב אחר.
ההבדל לא נובע מכך שהכלי מגריל כתובת מקור או מעלה את ה-TTL בסדר אקראי. וגם אין מטמון בנתב ש"נועל" את הנתיב הישן.
תרחיש 17: ping אומר שיש בעיה, tracert אומר איפה
מערכת ההזמנות של חברה נטענת לאט, ו-ping לשרת שלה מראה זמנים גבוהים. מריצים tracert.
קפיצות 1 עד 3 מראות כ-8 ms. מקפיצה 4 ועד הסוף כל הזמנים קופצים לכ-160 ms. העיכוב נכנס בקטע שבין קפיצה 3 לקפיצה 4, ושם מתחילים לחפש.
תמונה אחרת: רק קפיצה 4 איטית, וקפיצות 5 והלאה חוזרות ל-10 ms. אז ההסבר הסביר הוא נתב שעונה ל-ICMP לאט, ולא קו בעייתי.
טעויות נפוצות
- traceroute סורק פורטים, או מגלה איזו מערכת הפעלה רצה בנתבים. הוא מציג רק כתובות של נתבים וזמני הלוך ושוב.
- traceroute מציג את טבלת הניתוב המלאה של כל נתב. הוא רואה רק את הנתיב שהחבילות שלו עברו.
- הנתיב לאותו יעד יהיה זהה בכל הרצה. הניתוב יכול להשתנות לפי עומס או תקלה.
בדקו את עצמכם
למה שתי הרצות של traceroute לאותו שרת מראות קפיצות שונות?
כי הניתוב ברשת משתנה לפי עומסים ותקלות, והחבילות בהרצה השנייה עברו בנתיב אחר.
Wireshark: ללכוד חבילות ולקרוא אותן
מה Wireshark עושה, ומה הוא לעולם לא עושה
Wireshark הוא מנתח חבילות (packet analyzer) בקוד פתוח: הוא לוכד את התעבורה שעוברת בכרטיס הרשת ומציג אותה לניתוח. יש לו ממשק גרפי, ולעבודה משורת הפקודה יש גרסה בשם tshark.
את הלכידה עצמה מבצעת ספריית pcap, שב-Windows נקראת Npcap. Wireshark לוקח את מה שהספרייה מסרה ומפרק כל חבילה לשכבות: Ethernet, מעליה IP, מעליה TCP או UDP, ובראש פרוטוקול האפליקציה, כמו HTTP או DNS.
איך הוא יודע איזה פרוטוקול נמצא בכל שכבה? הוא קורא את הכותרות (Headers) של כל שכבה, ושדות בכותרת אחת מגלים מה מונח בשכבה שמעליה. הזיהוי לא נעשה לפי ה-Checksum, לא לפי יצרן כרטיס הרשת ששלח, ולא בבדיקה מול שרת חיצוני.
מה רואים בתצוגה? כתובות מקור ויעד, את הפרוטוקולים, שדות כמו Type ו-Code של ICMP, ובתעבורה לא מוצפנת גם כתובות URL, כותרות HTTP ושמות שנשאלו ב-DNS.
חשוב לזכור ש-Wireshark הוא כלי פסיבי: הוא קורא ומציג, ותו לא. הוא לא חוסם תעבורה, לא משנה בקשות בדרך, לא שולח בקשות משלו, לא מאיץ את הרשת, לא מתקן הגדרות ולא מייצר תעבורת בדיקה.
הוא גם לא יכול להראות נתונים שלא עוברים ברשת, כמו צריכת ה-RAM של שרת מרוחק.
למה הוא כל כך שימושי באבחון תקלות? כי במקום לנחש, מסתכלים על העובדות: מה עבר בכבל, באיזה פרוטוקול, ואיזו בקשה יצאה ולא קיבלה תשובה.
טעויות נפוצות
- Wireshark יכול לחסום תעבורה חשודה או לתקן תצורה. הוא רק לוכד ומציג. כל שינוי ברשת נעשה בכלים אחרים.
- Wireshark מפענח תעבורה מוצפנת גם בלי המפתחות. בלי מפתחות ההצפנה התוכן נשאר לא קריא.
- Wireshark מחלק כתובות IP או מתרגם שמות. את זה עושים DHCP ו-DNS. Wireshark רק מציג את החבילות של הפרוטוקולים האלה.
בדקו את עצמכם
האם הפעלת Wireshark יכולה לשפר את מהירות הרשת או לשנות חבילות שעוברות?
לא. זה כלי פסיבי שרק לוכד ומנתח.
לפי מה Wireshark מבין שחבילה מסוימת היא DNS?
לפי ניתוח הכותרות בשכבות השונות, שמראות מה מונח בכל שכבה.
בחירת ממשק ללכידה
לפני שמתחילים, בוחרים מאיזה ממשק רשת (כרטיס) ללכוד. ב-Linux יש ממשק מיוחד בשם Any, שמכסה את כל הממשקים יחד, וב-Windows אפשר לסמן כמה ממשקים באותה לכידה.
הבעיה בלכידה מכל הממשקים היא רעש. התעבורה של הכרטיס החוטי, האלחוטי, הממשקים הווירטואליים וה-loopback מתערבבת, ונוצרות המון חבילות שלא קשורות לבעיה. לכן במקרים רבים עדיף לבחור ממשק אחד מסוים.
מצד שני, אין בלכידה כזו שום דבר אסור או מזיק. היא לא מנתקת את החיבור לאינטרנט, לא מצפינה את החבילות ולא מסננת פרוטוקולים מסוימים.
חזרה לתוכן הענייניםpromiscuous, מתגים ו-Port Mirroring
השאלה הראשונה בכל לכידה היא מה כרטיס הרשת מסכים למסור ל-Wireshark. התשובה תלויה במצב שבו הוא עובד:
| מצב הכרטיס | מה מגיע ל-Wireshark | מה הולך לאיבוד |
|---|---|---|
| רגיל | מסגרות שממוענות ל-MAC של הכרטיס, ושידורי Broadcast | כל מסגרת אחרת נזרקת עוד בכרטיס, ולכן חלק מהתעבורה לא יופיע בלכידה |
| promiscuous | כל מסגרת שהגיעה לכרטיס, גם אם היא ממוענת למכונה אחרת | רק מה שבכלל לא הגיע לכרטיס |
| monitor mode, ברשת Wi-Fi | גם התעבורה של לקוחות אלחוטיים אחרים | בלי המצב הזה, התעבורה של שאר הלקוחות לא נראית |
ומה עם חומת האש של המחשב? היא לא מפריעה ללכידה. ספריית הלכידה שולפת את המסגרות מהכרטיס בשלב מוקדם יותר מזה שבו חומת האש מחליטה עליהן.
ועכשיו הנקודה החשובה: promiscuous משנה רק את ההתנהגות של הכרטיס שלכם. הוא לא משנה את מה שהמתג בוחר לשלוח לפורט שלכם.
מתג (Switch) לומד באיזה פורט יושבת כל כתובת MAC, ומסגרת unicast נשלחת רק לפורט של היעד שלה. לכן מחשב שלישי באותו מתג פשוט לא מקבל את המסגרות שעוברות בין זוג שכנים.
| מה מגיע לפורט של המחשב הלוכד במתג | יופיע בלכידה? |
|---|---|
| תעבורה שלו עצמו, נכנסת ויוצאת | כן |
| Broadcast ו-Multicast | כן |
| מסגרות שהמתג מציף לכל הפורטים כי עוד לא למד את כתובת היעד | כן |
| unicast בין שתי תחנות אחרות, שהמתג כבר מכיר | לא, אלא אם מגדירים Port Mirroring |
Port Mirroring היא הגדרה במתג: היא משכפלת את התעבורה של הפורטים שבחרתם אל הפורט של מחשב הלכידה. ב-Hub המצב שונה: הוא מעתיק כל אות שנכנס אליו החוצה דרך כל הפורטים, ולכן מחשב שמחובר ל-Hub רואה הכול.
גם נתב לא משכפל את כל תעבורת הרשת לכל אחד מהפורטים שלו. ו-Display Filter "רחב יותר" לא יוסיף חבילות שמעולם לא נלכדו.
תרחיש 18: שלושה מחשבים על אותו מתג
המחשב "אורן" מחובר למתג רגיל ומריץ Wireshark, והכרטיס שלו הועבר ל-promiscuous. המחשב "ברוש" מעתיק קבצים משרת הגיבוי "גפן" שמחובר לאותו מתג.
המתג כבר יודע באיזה פורט יושב "ברוש" ובאיזה "גפן", ולכן המסגרות ביניהם יוצאות רק לשני הפורטים שלהם. "אורן" לא ילכוד את ההעתקה. הוא יראה את התעבורה של עצמו ואת השידורים לכולם.
הבעיה אינה ש-Wireshark "לא יודע" ללכוד TCP: הוא לוכד כל פרוטוקול, לא רק ICMP או ARP. הוא גם לא לוכד "ישר מהכבלים" של אחרים. כדי לראות את ההעתקה צריך Port Mirroring במתג.
טעויות נפוצות
- כרטיס ב-promiscuous מושך אליו מהמתג את כל התעבורה ברשת. promiscuous הוא הגדרה של הכרטיס שלכם. המתג ממשיך לשלוח unicast רק לפורט של היעד.
- Wireshark לוכד רק את מה שיוצא מהמחשב. הוא לוכד תעבורה נכנסת ויוצאת.
- כיבוי והדלקה של promiscuous יחשפו את התעבורה של אחרים במתג. המתג לא שולח אותה לפורט שלכם בכלל, ולכן צריך Port Mirroring.
- חומת האש של מערכת ההפעלה מונעת מחבילות להגיע ל-Wireshark. הלכידה מקבלת את המסגרות מהכרטיס לפני חומת האש.
בדקו את עצמכם
תחנה שמחוברת למתג צריכה לראות שיחה שמתנהלת בין שתי תחנות שכנות. מה צריך להגדיר?
Port Mirroring במתג, שישכפל את התעבורה שלהן לפורט של התחנה הלוכדת.
מה מצב promiscuous משנה בכרטיס הרשת?
הכרטיס מעביר הלאה גם מסגרות שאינן ממוענות ל-MAC של המחשב עצמו, אם הן הגיעו אליו.
Capture Filter מול Display Filter
ב-Wireshark יש שני סוגי מסננים. הם נבדלים ברגע שבו הם פועלים, וגם בשפה שבה כותבים אותם.
| תכונה | Capture Filter | Display Filter |
|---|---|---|
| מתי הוא פועל | לפני הלכידה ובזמן שהיא רצה | אחרי שהחבילות כבר נלכדו |
| מה הוא עושה | מחליט אילו חבילות בכלל יישמרו. מה שלא עבר אותו לא נשמר | מראה או מסתיר חבילות שנלכדו, בלי למחוק אף אחת |
| שפה | BPF | שפת המסננים של Wireshark |
| דוגמאות | host 192.168.40.9, port 80 | ip.addr == 192.168.40.9, dns, icmp |
| אפשר לשנות אחרי הלכידה? | לא, הוא נקבע מראש | כן, בכל רגע |
אי אפשר לערבב: כל סוג מקבל רק את התחביר שלו. host 192.168.40.9 הוא תחביר לכידה, ו-ip.addr == 192.168.40.9 הוא תחביר תצוגה.
אפשר לראות את זה בפועל עם tcpdump ב-Linux, שמשתמש באותה שפת BPF. האפשרות -d רק מהדרת את המסנן ולא לוכדת דבר:
tcpdump -d 'host 10.20.30.40' > /dev/null && echo 'accepted: host 10.20.30.40'
tcpdump -d 'ip.addr == 10.20.30.40' > /dev/null && echo 'accepted: ip.addr == 10.20.30.40'Warning: assuming Ethernet
accepted: host 10.20.30.40
Warning: assuming Ethernet
tcpdump: can't parse filter expression: syntax errorהביטוי של BPF התקבל, וביטוי התצוגה נכשל בשגיאת תחביר. אותו כישלון היה קורה אילו הקלדתם אותו בשדה ה-Capture Filter.
מה Display Filter לא עושה: הוא לא פותח לכידה חדשה, לא חוסם תעבורה, לא בוחר כרטיס רשת ולא מוחק חבילות. ברגע שמנקים אותו, כל מה שנלכד חוזר לרשימה.
Display Filter חל על כל החבילות שבלכידה, גם על אלה שנלכדו לפני שהקלדתם אותו. אין לו "זיכרון" של רגע ההפעלה.
מסנני תצוגה שכדאי לדעת בעל פה
| המסנן | מה נשאר על המסך |
|---|---|
icmp | רק ICMP: בקשות ותשובות ping, ודיווחי שגיאה ובקרה |
icmp.type == 8 | רק Echo Request, כלומר בקשות ping |
icmp.type == 0 | רק Echo Reply |
icmp.type == 3 | רק Destination Unreachable |
icmp.type == 11 | רק Time Exceeded, למשל התשובות של הנתבים ב-tracert |
ip.addr == 192.168.40.9 | חבילות שבהן 192.168.40.9 הוא המקור או היעד |
ip.src == 192.168.40.9 | רק חבילות ש-192.168.40.9 הוא המקור שלהן |
ip.dst == 192.168.40.9 | רק חבילות ש-192.168.40.9 הוא היעד שלהן |
dns, arp | רק החבילות של הפרוטוקול שנכתב |
http.request.method == "POST" | רק בקשות HTTP מסוג POST |
tcp.flags.syn == 1 | גם SYN וגם SYN-ACK |
tcp.flags.syn == 1 and tcp.flags.ack == 0 | רק ה-SYN שפותח חיבור חדש |
אפשר לחבר תנאים, למשל icmp && ip.addr == 192.168.40.9: רק ICMP שבו הכתובת הזו היא מקור או יעד.
ip.addr בודק את שדות הכתובת שבכותרת ה-IP. הוא לא מחפש "חבילות שעברו בנתב שזו כתובתו", ולא "חבילות שנלכדו בכרטיס שזו כתובתו".
סינון לפי דגלי TCP ולפי שיטת HTTP
ב-handshake של TCP, החבילה הראשונה (SYN) מדליקה את SYN ומשאירה את ACK כבוי. התשובה (SYN-ACK) מדליקה את שניהם. מכאן אפשר להרכיב כל מסנן:
| תנאי על הדגלים | מה יוצג |
|---|---|
syn == 1 && ack == 0 | רק בקשות פתיחה ראשונות |
syn == 1 לבד | בקשות הפתיחה וגם תשובות ה-SYN-ACK |
syn == 1 && ack == 1 | רק SYN-ACK |
syn == 0 && ack == 1 | שאר החבילות בחיבור: נתונים ואישורים |
syn == 1 && fin == 0 | לא מפריד דבר, כי FIN כבוי גם ב-SYN וגם ב-SYN-ACK |
syn == 1 || ack == 1 | כמעט הכול, כולל חבילות ACK רגילות |
בטבלה קיצרנו את השמות. במסנן עצמו כותבים את השם המלא, למשל tcp.flags.syn ו-tcp.flags.ack.
כדי לבודד בקשות POST משתמשים ב-http.request.method == "POST". המסנן הזה בודק את שיטת הבקשה, ולכן מציג רק POST: בלי GET ובלי תשובות של השרת.
שלוש חלופות שנראות קרובות ולא עובדות: חיפוש המילה POST בתוך ה-URL לא בודק את שיטת הבקשה. tcp.flags.push הוא דגל PSH של TCP, ואין לו שום קשר ל-POST. ותנאי של פורט 80 יחד עם "יש בקשת HTTP" יציג גם בקשות GET.
תרחיש 19: Capture Filter על HTTPS, ואחר כך מחפשים DNS
אנליסטית פותחת לכידה עם ה-Capture Filter tcp port 443. כעבור כמה דקות היא מקלידה ב-Display Filter את dns.
DNS עובר בפורט 53, ולכן מסנן הלכידה לא שמר אף חבילת DNS. מסנן התצוגה עובד רק על מה שכבר נשמר, והרשימה נשארת ריקה.
מסנן התצוגה לא "דורס" את מסנן הלכידה, וגם לא חתך חלק מהתוכן. כדי לראות DNS היא צריכה לכידה חדשה, בלי מסנן לכידה שמשאיר את פורט 53 בחוץ.
תרחיש 20: מתחילים מ-DNS ועוברים ל-HTTP
אנליסט לכד בלי Capture Filter, ובתצוגה השאיר רק dns. עכשיו הוא רוצה לבדוק HTTP באותו קובץ.
הוא פשוט מחליף את ה-Display Filter ל-http. כל החבילות נשמרו, והמסנן החדש חל על כל הלכידה מתחילתה.
Capture Filter, לעומת זאת, אי אפשר להפעיל על לכידה שכבר קיימת.
טעויות נפוצות
- Display Filter מוחק חבילות, או קובע מה יישמר בקובץ. הוא רק מסתיר ומציג. את מה שנשמר קובע ה-Capture Filter.
- ל-BPF ולמסנני התצוגה יש אותו תחביר. אלה שתי שפות שונות. ביטוי של אחת נכשל בשנייה.
- Capture Filter רק צובע חבילות בתצוגה. הוא מונע מחבילות להישמר בכלל.
ip.addr == Xמציג רק את מה שנשלח מ-X. הוא מציג חבילות שבהן X הוא המקור או היעד. למקור בלבד ישip.src.
בדקו את עצמכם
צריך שהקובץ יכיל מלכתחילה רק את התעבורה של 10.9.9.9. איזה מסנן ובאיזה תחביר?
Capture Filter בתחביר BPF, למשל host 10.9.9.9.
איזה Display Filter ישאיר רק את הודעות הנתבים מריצת tracert?
icmp.type == 11, כלומר רק Time Exceeded.
איך מציגים רק את ה-SYN הראשון של כל חיבור TCP, בלי SYN-ACK?
tcp.flags.syn == 1 and tcp.flags.ack == 0. ב-Wireshark and ו-&& שקולים.
Follow TCP Stream, ומה רואים כשיש הצפנה
Follow TCP Stream מרכיב מחדש את כל השיחה של חיבור TCP אחד, משני הכיוונים, ומציג אותה כרצף.
תרחיש 21: Telnet ו-SSH לאותו נתב ניהול
בלכידה יש שני חיבורים לנתב הניהול של המעבדה: חיבור Telnet בפורט 23 וחיבור SSH בפורט 22. בכל אחד מהם בוחרים Follow TCP Stream.
בחלון של ה-Telnet מופיעות פקודות הניהול, ובראשן שם המשתמש והסיסמה, בדיוק כפי שהוקלדו. בחלון של ה-SSH מופיעה שורת גרסה קצרה בהתחלה, ואחריה רצף בתים שאי אפשר לקרוא.
זו בדיוק הסיבה ש-SSH החליף את Telnet בניהול מרחוק.
אותו היגיון חל על כל פרוטוקול. השאלה היחידה היא אם התוכן הוצפן לפני שיצא לרשת:
| החיבור | מה מופיע בחלון של Follow TCP Stream | מה נשאר גלוי בכל מקרה |
|---|---|---|
| Telnet, פורט 23 | כל מה שהוקלד, כולל פרטי ההתחברות, כטקסט רגיל | הכול |
| HTTP, פורט 80 | הבקשות והתשובות כמו שהן | הכול |
| IMAP, פורט 143, בלי STARTTLS | פקודות הדואר ותוכן ההודעות | הכול |
| SSH, פורט 22 | שורת הגרסה (SSH banner) בפתיחה, ואחריה בתים חסרי משמעות | ה-banner, כתובות ה-IP והפורטים |
| HTTPS או TLS אחר | בתים מוצפנים במקום נתוני האפליקציה | שלבי ה-handshake, שם השרת המבוקש (server name) וכתובות ה-IP |
אפשר לגרום ל-Wireshark לקרוא חיבור מוצפן? רק אם מוסרים לו את מפתחות ההצפנה של אותו חיבור, למשל קובץ key log שהלקוח שמר; כך זה עובד ב-TLS, ובגרסאות עדכניות גם ב-SSH. מי שרק מאזין לרשת בדרך כלל לא מחזיק במפתחות כאלה, ולכן הלכידה לבדה מראה בתים מוצפנים בלבד.
טעויות נפוצות
- ב-SSH הסיסמה קריאה וב-Telnet היא מוצפנת. הפוך: Telnet שולח טקסט גלוי, ו-SSH מצפין.
- Follow TCP Stream מפענח הצפנה, ולכן בשני החיבורים התוכן קריא. הפעולה רק מסדרת את הבתים ברצף. היא לא מפענחת.
- Wireshark לא מציג בכלל את התוכן שבתוך TCP. הוא מציג אותו. כשהתוכן לא מוצפן, הוא קריא לגמרי.
- אפשר לקרוא תוכן HTTPS גם בלי מפתחות. בלי מפתחות ה-TLS רואים רק מטא-נתונים כמו כתובות ושם השרת.
בדקו את עצמכם
לכדתם גלישה ב-HTTP בפורט 80 וגם גלישה ב-HTTPS. מה תראו בתוכן של כל אחת?
ב-HTTP את התוכן כטקסט קריא. ב-HTTPS תוכן מוצפן, חוץ מנתונים כמו כתובות ושם השרת, אלא אם סיפקתם את המפתחות.
כלי סיכום בתפריטים
בתפריט Statistics יש כלים שמסכמים לכידה שלמה, במקום לעבור חבילה אחר חבילה.
| הכלי | איפה הוא | מה הוא נותן |
|---|---|---|
| Protocol Hierarchy | Statistics | חלוקה של הלכידה לפי פרוטוקולים: כמה מהחבילות ומהבתים שייכים לכל אחד. טוב לזיהוי חריגה במבט אחד |
| Conversations | Statistics | השיחות בין כתובות, עם נפח התעבורה של כל זוג |
| Follow TCP Stream | Analyze | משחזר שיחה אחת. לא מסכם פרוטוקולים |
| Capture Options | Capture | הגדרות לפני שהלכידה מתחילה: ממשק, מסנן לכידה. זה לא כלי ניתוח |
בדקו את עצמכם
פתחתם לכידה של שעה ורוצים לדעת מיד איזה פרוטוקול תופס את רוב הנפח. באיזה כלי תשתמשו?
Protocol Hierarchy, בתפריט Statistics.
ובאיזה כלי תמצאו את שני המחשבים שהחליפו ביניהם הכי הרבה נתונים?
Conversations, גם הוא בתפריט Statistics.
סיכום
| מושג | העיקר |
|---|---|
| ICMP | הודעות בקרה ודיווח שגיאות, ארוזות ישר בתוך IP, בלי פורטים ובלי handshake. Echo Request = 8, Echo Reply = 0, Destination Unreachable = 3 (עם Code שמסביר למה), Time Exceeded = 11 |
| ping | שולח Echo Request ומחכה ל-Echo Reply. time הוא RTT. Request timed out: לא חזר כלום. Destination host unreachable: נתב שלח Type 3. ping שנכשל לא מוכיח שהשרת כבוי |
| TTL | 8 ביטים, לכל היותר 255. רק נתבים מורידים, ב-1 בכל מעבר. ב-0 החבילה נזרקת ונשלח Time Exceeded. ערכי פתיחה נפוצים: 64, 128, 255 |
| Trace | TTL שעולה מ-1. נתבי הביניים עונים Time Exceeded. Windows שולח ICMP Echo (היעד עונה Echo Reply), Linux שולח UDP לפורטים גבוהים (היעד עונה Port Unreachable). * * * לא בהכרח אומר שהנתיב שבור |
| Wireshark | לכידה וניתוח פסיביים. Capture Filter בשפת BPF פועל לפני השמירה, Display Filter פועל אחריה. במתג צריך Port Mirroring. Telnet קריא, SSH מוצפן |
ההבחנות שהכי קל להתבלבל בהן:
- ping שלא חוזר לא אומר שהשרת למטה. ייתכן שחומת אש מתעלמת מ-ICMP.
- כוכביות בשורה של tracert לא אומרות שהנתיב נקטע, אם הקפיצות שאחריהן עונות.
- במעבר בנתב (בלי NAT) כתובות ה-MAC מתחלפות, כתובות ה-IP נשארות, וה-TTL יורד ב-1.
- Wireshark רואה רק את מה שמגיע בפועל לכרטיס שלו. promiscuous לא משנה את מה שהמתג שולח.